עורך דין הוצאת דיבה הוא מומחה משפטי בטיפול במקרים של לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב של אדם או ארגון.
פנייה לעורך דין הוצאת דיבה היא צעד חשוב עבור מי שנפגע מלשון הרע. מכיוון שעורך הדין הוא בעל ידע מעמיק בדיני לשון הרע ובפסיקה הרלוונטית. המומחיות המשפטית שלו מאפשרת ללקוח להבין את זכויותיו ואת האפשרויות העומדות בפניו.
עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע יכול לסייע בהערכת הנזק שנגרם ובקביעת גובה הפיצוי הראוי. כמו כן, הוא יכול לפעול במהירות לעצירת המשך הפצת המידע המזיק ולמזער את הנזק הנגרם.
משרדנו מתמחה בתביעות לשון הרע, פגיעה בפרטיות והגנת השם הטוב. אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי מקיף בכל היבטי התחום, כולל:
הוצאת דיבה, המוכרת גם כלשון הרע, היא פרסום או אמירה שעלולים לפגוע במוניטין ובשמם הטוב של אדם, עסק, תאגיד או כל ישות משפטית אחרת. החוק הישראלי מכיר בחומרת התופעה ומגדיר אותה הן כעוולה אזרחית והן כעבירה פלילית.
הוצאת דיבה היא תהליך בו נוצר פרסום או דיון בנושא מסוים, בדרך שמטרתה לפגוע באדם, בקבוצה או ביחידה ארגונית. התוצאה הסופית יכולה להיות פגיעה במוניטין, במובנות העצמי, בפרנסה, בתא המשפחתי או ביכולתם לתרום בצורה חיובית לחברה. הוצאת דיבה נחשבת לפעולה לא אתית ולא נכונה, והיא יכולה לגרום לנזק רב לאדם או לארגון שנידון בה. בכלל, מומלץ להימנע משימוש בהוצאת דיבה ולחפש דרכים נבונות ומכבדות לפתור עקומות התנהגות או לבצע שיפורים ביחסים ובתהליכים באופן בונה ובקור.
החל מאמירות פוגעניות בעל פה, דרך פרסומים בכתב, תכנים ברשתות החברתיות, ועד להגשת תלונות שווא לרשויות. כל אחת מצורות אלו עלולה לגרום נזק משמעותי לנפגע, כאשר ההשפעה יכולה להיות הרסנית במיוחד בעידן הדיגיטלי, בו מידע מתפשט במהירות ונשאר נגיש לאורך זמן.
הנזק הנגרם מהוצאת דיבה הוא רב-ממדי. מעבר לפגיעה במוניטין האישי או העסקי, הנפגעים חווים לרוב נזק רגשי משמעותי הכולל תחושות השפלה, בושה, מתח נפשי וסבל מתמשך. במקרים רבים, הפגיעה משפיעה גם על יכולת ההשתכרות והפרנסה של הנפגע.
המחוקק הישראלי הכיר בהשפעות המזיקות של לשון הרע על הפרט והחברה, ולכן העניק כלים משפטיים להתמודדות עם התופעה. ההגנה החוקית חלה על פגיעה שנעשתה הן במרחב הציבורי והן במסגרת פרטית, מתוך הבנה שכל פגיעה במוניטין, ללא קשר להיקף החשיפה, עלולה לגרום נזק משמעותי ומתמשך לנפגע.
בכלליות, כל אדם או קבוצה שנפגעה מהוצאת דיבה רשאים לתבוע על פי החוק במדינה שבה התרחשה הוצאת הדיבה. זה עשוי לכלול את האדם או הקבוצה שנמצאים במרכז הדיבה, וכן זה עשוי לכלול גורמים נוספים שנפגעו כתוצאה מההוצאה הזו, כמו קרובי משפחה, חברים או עמיתים.
בהקשר המשפטי, התביעה עשויה להיות מבוססת על תביעה כגון השחתת מוניטין, פגיעה במובנות העצמי, פגיעה בעסקים או במוניטין אישי. זה עשוי להיות גם תביעה על פי חוקי הגנה על הפרט במדינה מסוימת, שבהם ישנם סעיפים המגן על האדם מנזק כזה. כמובן שכדי להגיש תביעה זו, על התובע להוכיח את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהוצאת הדיבה.
חוק איסור לשון הרע קובע שני תנאים עיקריים שצריכים להתקיים לצורך הגשת תביעת דיבה או תביעת לשון הרע:
בית המשפט מכריע בשאלה האם הדברים מהווים לשון הרע לפי מבחן אובייקטיבי. כלומר, השאלה אינה אם הנפגע עצמו נפגע, אלא האם האדם הסביר היה רואה את הפרסום כמשפיל או מבזה.
החוק אינו מבחין בין אמת לשקר בהגדרת לשון הרע. גם פרסום אמיתי יכול להיחשב ללשון הרע, אם כי במקרה כזה עשויה לעמוד למפרסם הגנת "אמת דיברתי" אם יש בפרסום עניין ציבורי.
כדי להגיש תביעת דיבה, יש להראות שהתקיים פרסום של מידע לאדם שלישי לפחות, ושתוכן הפרסום עונה על ההגדרה החוקית של לשון הרע. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות ובהקשר החברתי והתרבותי של הפרסום.
בית המשפט והחוק מעניקים לנפגעי לשון הרע שלושה סעדים משפטיים משמעותיים, המאפשרים להם להתמודד עם הפגיעה ולקבל פיצוי הולם.
פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, שינתה את אופן התקשורת והאינטראקציה בין אנשים. עם זאת, היא גם יצרה זירה חדשה לפרסום והפצה של לשון הרע.
בתי המשפט בישראל קבעו באופן חד-משמעי כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומים ברשתות חברתיות, כולל פייסבוק ואינסטגרם. זאת מכיוון שפרסום ברשתות אלו עונה על הגדרת "פרסום" בחוק, בדומה לפרסום בעיתון או באמצעי תקשורת אחרים.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין פרסום לשון הרע בפייסבוק או אינסטגרם לבין אמצעי תקשורת מסורתיים הוא פוטנציאל התפוצה העצום. פרסום יחיד יכול להגיע למיליוני אנשים במהירות רבה, מה שמגדיל את הנזק הפוטנציאלי לנפגע.
צעדים מומלצים במקרה של פרסום לשון הרע.
התנאים להגשת תביעת דיבה בבית הדין לעבודה כוללים מספר מרכיבים:
נדרש כי ההשמצה נעשתה בכתב או בעל-פה במסגרת העבודה.
שנית, ההשמצות צריכות להיות פוגעניות ומבזות ללא בסיס אמיתי. חשוב שהדברים הופצו לפחות לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע. לבסוף, נדרש תיעוד של הדברים שנאמרו.
פיצויים על פי חוק איסור לשון הרע ניתנים ללא צורך בהוכחת נזק. כיום, לאחר הצמדה למדד, סכום הפיצויים עומד על 70,000 ש"ח. במקרים בהם ניתן להוכיח כי הפגיעה בשם הטוב נעשתה בכוונה או בזדון, ניתן לתבוע פיצויים מוגדלים עד לסכום של 140,000 ש"ח. החוק מעניק מספר הגנות לנתבעים בתביעות לשון הרע, אשר רלוונטיות גם להליכים בבית הדין לעבודה. הגנות אלו כוללות הגנות מוחלטות על פי סעיף 13 לחוק, הגנת אמת בפרסום על פי סעיף 14, והגנת תום הלב על פי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.
הבסיס החוקי להגשת תביעת דיבה ללא הוכחת נזק בישראל מעוגן בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, אשר נוסף בתיקון משנת 1998. סעיף זה מעניק לבית המשפט את הסמכות לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי לנפגע בסכום של עד 50,000 ש"ח, שהם כ-80,000 ש"ח במונחים עדכניים, וזאת ללא צורך בהוכחת נזק ממשי.
משמעות הדבר היא שבית המשפט רשאי לפסוק פיצוי זה מבלי להידרש לשאלות כמו היקף הפגיעה בפועל, מידת הפצת הפרסום הפוגעני או כוונותיו של המפרסם. יחד עם זאת, החוק אינו מגביל את התובע לסכום זה בלבד. אם יש בידי התובע ראיות המוכיחות נזק בהיקף גדול יותר, הוא רשאי לתבוע סכום גבוה יותר בהתאם.
מטרתו של סעיף זה היא לספק מנגנון פיצוי מהיר ויעיל במקרים של לשון הרע, גם כאשר קשה להוכיח נזק כספי מדויק. בכך, החוק מעניק הגנה משמעותית לאלה שנפגעו מלשון הרע, ומאפשר להם לקבל פיצוי גם במצבים בהם הנזק אינו מוחשי או קל למדידה.
ניתן לתבוע פיצוי בגין "כאב וסבל", שהינם למעשה פיצויים בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע בעקבות הפרסום.
ככל והתביעה התקבלה, בית המשפט פוסק שכר טרחה והוצאות משפט (העשויים להגיע לעשרות אלפי שקלים – בהתאם למקרה) למרבה הצער, בישראל, שלא כמו בארצות הברית או אנגליה, עדיין לא מקובל לפסוק מיליוני שקלים בגין לשון הרע.
משרד עו"ד יפעת אלוק התבסס כמשרד בוטיק מוביל בישראל בתחומי הוצאת דיבה, לשון הרע והגנת הפרטיות.
יפעת אלוק היא עו"ד המתמחה בדיני לשון הרע והוצאת דיבה ובמתן מענה משפטי מקיף ומדויק במגוון רחב של סוגיות בתחום הרגיש של פגיעה בשם הטוב ובפרטיות.
צרו קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ונסייע לכם להגן על זכויותיכם. המשרד מציע שיחת ייעוץ טלפונית ראשונית להערכת המקרה שלכם ובחינת דרכי הפעולה האפשריות.
כתובת: רחוב הארבעה 28, מגדלי הארבעה – בניין צפוני, קומה 5, תל אביב 6473925
במקרה של הודעה פרטית בין שני אנשים, שבה נאמרים דברים נוראיים ושקריים על אחד מהם, בדרך כלל לא ניתן לתבוע על לשון הרע.
סעיף 13(5) לחוק קובע הגנה משמעותית לפרסומים שנעשו במסגרת הליך משפטי. הרציונל מאחורי הגנה זו הוא לאפשר לצדדים להליך המשפטי חופש ביטוי מרבי, מתוך הבנה שהדבר חיוני לבירור האמת ולניהול תקין של ההליך.
שיתוף פוסט בפייסבוק אכן עלול להוביל לתביעת לשון הרע. בית המשפט העליון קבע כי שיתוף יכול להוות בסיס לתביעה כזו. עם זאת, הכיר בית המשפט בסיכונים הכרוכים באפשרות לתבוע סכומים גדולים ממשתפי תוכן, ולכן קבע מספר הגנות והקלות למי שנתבע בגין שיתוף בלבד. החלטה זו יצרה איזון בין הגנה על שמו הטוב של אדם לבין חופש הביטוי ברשתות החברתיות, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של הפלטפורמה הדיגיטלית.
לגבי קללות זה תלוי שמשמעות הקללה ובנסיבות. לדוגמה, הביטוי "חולה נפש" יכול להתפרש כפגיעה חמורה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו, או כקללה בעלמא בזמן ויכוח.
כאשר קללות אינן נושאות פוטנציאל אובייקטיבי לפגוע בשמו הטוב של אדם, סביר שלא יוגדרו כלשון הרע. עם זאת, ההכרעה תמיד תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
